מהנגב לשרון - כשהבית הופך לגשר בין עבר לעתיד האתגר הכפול - גיאוגרפי ורגשי 

לא רק עברו מבית פרטי לדירה במגדל, הם עברו מהשקט של באר שבע לקצב של מרכז הארץ, מהחברים של 30 שנה לעיר שבה הם לא מכירים אף אחד, מהמרחב הפתוח של הנגב לקצב החדש של מרכז הארץ. "איך עוברים לדירה מבית פרטי" "ואיך מכניסים את הנגב שלנו לדירה במרכז?" 

התהליך - מבאר שבע ליהוד  - כיבוד השורשים התחלנו במסע זיכרונות. התמונות מהטיולים במכתשים. כל פריט סיפר סיפור על החיים בנגב. "לא רוצה לוותר על מי שהייתי," אמרה סיגל  "רוצה לקחת את זה איתי." 

 התאמה לקצב החדש במרכז הכל מהיר יותר, צפוף יותר, יקר יותר. הגינה הגדולה של באר שבע הפכה למרפסת קטנה. תכננו פתרונות חכמים: מרפסת חמה בסגנון דרומי, פינת קפה אינטימית במקום הסלון הגדול, פתרונות אחסון לכל הזיכרונות מבאר שבע.

 יצירת הגשר המטרה לא הייתה להפוך אותם לתושבי מרכז טיפוסיים. המטרה הייתה ליצור בית שמשלב את נגבי המדבר עם צבעי אדמה חמים, קרמיקה מקומית, צמחים שמזכירים את המדבר אבל גדלים גם במרכז. 

יום הסטיילינג יום שבו דירה במגדל גבוה ביהוד הפכה לבית שמספר את הסיפור של זוג מבאר שבע. כל פרט נבחר בקפידה – יצירת מרחב ציבורי בדגש על הפרדה לילד בוגר שתהיה  עבורו יחידה נפרדת. ריהוט חדש לכל הבית, נגרות, חידוש נגרות קיימת, תאורה חדשה לכל הדירה, וכמובן שילוב צבעים בחדרי שינה. 

המשמעות העמוקה של המעבר הזה מפריפריה למרכז - שינוי מעמד "פתאום אנחנו גרים באזור שרק חלמנו עליו," אמר אבי "כל מה שהיה רחוק - תיאטראות, מוזיאונים, מסעדות - עכשיו ברדיוס של רבע שעה." מבידוד למשפחה במקום לחכות לביקורים נדירים, עכשיו הם רואים את הנכדים כל שבוע. "זה שווה את כל המעבר." מהמדבר לג'ונגל העירוני התנועה, הרעש, הקצב - הכל שונה. "בבאר שבע ידעתי את כל השכנים ברחוב," אמר אבי. "כאן אני עדיין לומד איך להכיר אנשים.

" התרומה הייחודית שלי כמעצבת במעבר מתייחסת לשמירה על זהות במקום חדש 

עזרתי להם להבין שהם לא צריכים להפוך לאנשים אחרים כדי להשתלב במרכז. הבית החדש שלהם מספר את הסיפור הדרומי שלהם תרגום תרבותי לקחנו את החמימות הנגבית והתאמנו אותה לקרירות המרכז.  את הגסטרונומיה הדרומית הכנסנו למטבח הצפוני. את קצב החיים הרגוע של באר שבע שילבנו בפינות שקטות בדירה הרועשת. 

יצירת גשר בין דורות הילדים והנכדים מהמרכז יכולים עכשיו לגלות את השורשים הדרומיים שלהם דרך הבית החדש. "הנכדות אוהבות לשמוע סיפורים על המדבר בזמן שאנחנו יושבות על השטיח הבדואי," אמרה סיגל. 

האמון - חיוני במעבר כזה זוג שעוזב את הבית שבנה במשך 35 שנה ועובר 150 ק"מ למרכז עובר משבר זהות אמיתי. הם צריכים מישהו שיבין שזה לא רק שינוי כתובת - זה שינוי מהותי בסיפור החיים שלהם. 

הלקח הכי גדול מעבר מבאר שבע למרכז זה לא רק שינוי גיאוגרפי - זה מסע של משפחה שמתאחדת. התפקיד שלי כמעצבת הוא לא רק ליצור בית יפה, אלא לעזור לאנשים לשמור על מי שהם גם כשהם עוברים למקום חדש. הבית החדש שלהם ביהוד לא ניתק אותם מבאר שבע - הוא יצר גשר בין הנגב למרכז, בין העבר לעתיד, בין הדור של בוני הארץ לדור של הנכדים הישראלים. 


כי לפעמים הבית הכי יפה הוא זה שיודע לספר את הסיפור שלך גם במקום חדש. 



טקסט לדוגמא

הכותרת החדשה שלי

18Aug

חוויות מחיי היום יום הכי סודי ומעניין...